מאמרים


משכת פיצויים? עצור להתרעננות !
מאת ארז בן חורין [ 12/09/2011 ]

סיפור אמיתי - סיימת לעבוד בחברתך לאחר שעשית טופס טיולים, הסבירו לך כי משחררים לך את מרכיב הפיצויים. כן, לאחר 10 שנות עבודה, הצטבר לך שם סכום יפה שבאמצעותו תוכל לרכוש מכונית חדשה ישר מהמפעל.
אתה מרגיש פתאום בר מזל, אתה מסביר לאנשים מסביבך וגם לעצמך כי למרות שסיימת לעבוד, מצבך אפילו השתפר כי קיבלת "מענק" פיצויים של כמה מאות אלפי ש"ח, שאיתם אתה יכול לשבת בבית ולהנות, לטוס לחול ובמקרים אחרים, לרכוש דירה להשקעה.
אתה מקבל מהמעסיק ו/או סוכן ביטוח, טופס 161, 161 א' שאיתם בצרוף תעודת זהות, אתה ניגש לפקיד שומה במס הכנסה ואז להפתעתך, פקיד מתחיל לדבר איתך סינית מדוברת.
"בטפסים שעליהם אתה חתום ביקשת לבצע רצף פיצויים, האם אתה בטוח או שאתה מעוניין לבצע רצף קצבה. מה אתה מעוניין לעשות?" – כך אומר פקיד השומה במס הכנסה ומאחורך משתרך לו טור של עשרות אנשים זועמים חסרי סבלנות. מה עליך לעשות? את מי לשאול?
בהנחה והיה לך סוכן ביטוח אשר טיפל בנושא זה, הוא מילא עבורך את הטפסים המתאימים, הסביר לך את הנושא ואז אתה מגיע מוכן למס הכנסה, אך האם באמת הבנת את כל מה שאמרו לך?
מצב זה הנו מצב מתעתע. אל לנו להתבלבל, משמעות משיכת כספי פיצויים לא מחושבת מהמוצר הפנסיוני הנה חוסר תכנון המיסוי לפרישה, הקטנת הקצבה החודשית לגיל פרישה, ויתור על פטור מס בגין רווחי הון, ריבית דה ריבית ועוד.
עצור – רגע לפני שאתה מושך את הפיצויים, בוא נבין יחד מהי משמעות מרכיב הפיצויים עבורך ועבור הכנסות משפחתך.
מרכיב הפיצויים מהווה בממוצע כ45% בממוצע מסך הפנסיה שלך (פנסיה: ביטוח מנהלים, קרן פנסיה וקופת גמל).
ניקח לדוגמה, עובד בן 30 המשתכר 10,000 ש"ח ברוטו, ההפקדה לקרן פנסיה הצוברת שברשותו היא 1,833 ש"ח בחודש (18.33%). מתוך הפקדה זו, סכום של 833 ש"ח נצבר למרכיב הפיצויים.
כשאנו נפגשים עם משווק/סוכן/יועץ, אנו בד"כ לא לוקחים בחשבון את העובדה כי מרביתנו מושכים את כספי הפיצויים ולכן ישנה אפשרות שאנו מתכננים בצורה מוטעית את מצבנו הפנסיוני לקראת גיל פרישה.
אם אותו עובד היה צפוי לקבל פנסיית זקנה (בגיל 67, לאחר 37 שנות עבודה) בגובה של כ8,500 ש"ח – במצב של משיכת פיצויים, יקבל רק כ4,100 ש"ח (הפער עומד על כ- 740,000 ש"ח)– אין עוררין על כך שזוהי קצבה חודשית שלא פשוט לפנסיונר להסתדר איתה.

לכן, בעת סיום יחסי עובד מעביד, וכאשר המעסיק משחרר את רכיב הפיצויים, לרשותך עומדות 3 אופציות:

1. משיכת כספי הפיצויים עד לתקרה (בד"כ יציגו לך חלוקה לפי כספים פטורים ממס עד לתקרה וכספים מעבר לתקרה).
2. חתימה על רצף קצבה – שינוי יעוד כספי הפיצויים לקצבה חודשית המשולמת מגיל הפרישה
3. חתימה על רצף פיצויים –דחיית החלטת משיכת כספי הפיצויים למעסיק הבא או למועד מאוחר יותר.

נושא משיכת הכספי הפיצויים הנו משמעותי ביותר בנושא תכנון המס לפרישה.

כידוע, קצבת הזקנה שאנו מקבלים החל מגיל הפרישה הנה קצבה ברוטו ויש לשלם בגינה מס הכנסה בהתאם למדרגות המס (בתוספת כל המענקים חד פעמיים שאנו מקבלים בפרישה אשר גם הם ממוסים). לכן, יש יתרון בדחיית התחשבנות המס למועד הפרישה, משום שניתנת עבורכם האפשרות לפרוש את מענקי הפיצויים עד 6 שנים קדימה או אחורה (בד"כ קדימה משום שההכנסה החודשית קטנה ככל שמתבגרים) ולהקטין את חבות המס באמצעות פיזור ההכנסה על מספר שנים וכך מדרגת המס לא תעלה (או תעלה במקצת).

טיפ נוסף בנושא קרן ההשתלמות, משיכת קרן השתלמות הנו אירוע מס. קרן ההשתלמות פטורה ממס על רווחי הון ולכן הנה אפיק חסכון לטווח קצר-בינוני משתלם ביותר. יחד עם זאת חלק מהיועצים/סוכני ביטוח מציעים ללקוחותיהם בהגיעם לגיל הפרישה לנייד את הסכום הנצבר בקרן ההשתלמות לקופה משלמת לקצבה.

הרעיון נכון, למי שאין קצבת זקנה המתאימה לצרכיו, יכול הוא להגדיל את הקצבה באמצעות הפקדת סכום הצבור בקרן ההשתלמות לקופה המשלמת.

יחד עם זאת, לא תמיד מהלך זה הנו נכון, על קצבת הזקנה חודשית משלמים מס בהתאם למדרגות מס הכנסה ולכן הפכנו כסף הוני אשר פטור ממס לכסף חייב במס.
לרובינו, החסכון הפנסיוני הנו תיק ההשקעות הגדול ביותר של חיינו אשר באמצעותו אנו צריכים לחיות בממוצע 25-30 שנה, כשם שהמשכנתא הנה ההלוואה הגדולה ביותר של חיינו.
בעבר, סבא וסבתא שלנו היו משחקים בינגו ומעבירים את זמנם בשיחות ובמפגשים חברתיים. כיום, הצרכים של הפנסיונר החדש השתנו. אנו פורשים מהעבודה בגיל צעיר יחסית (למרות שגיל הפרישה המוצהר הנו מאוחר יותר) ואז מצפים לשפר את איכות חיינו (כי עבדנו קשה ועכשיו הגיע להזמן להינות): לטוס יותר לחו"ל, לעזור כספית לילדים בקניית דירות, לימודים אקדמאיים ולהנות מהחיים – השינוי זה מצריך מחשבה מעמיקה על גובה הסכום החודשי שנוכל לחיות ממנו.
לסיכום, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בקיא בתחום ולא להסתמך על תחושת הבטן שלנו או על קרוב משפחה שעבר קורס חינם בהכרות שוק ההון.....
עלינו לשקול את צעדינו בקפידה, לא לחשוש לשלם על תכנון פיננסי אמיתי אשר יכול לחסוך עבורינו עשרות ואף מאות אלפי ש"ח לגיל פרישה ולשפר את איכות חיינו שנים קדימה.

הכותב הנו ארז בן חורין, מנכ"ל גמלה תכנון פיננסי

משרד האוצר – החיסכון הפנסיוני בישראל בדרך ליורוליג?
מאת ארז בן חורין [ 11/07/2011 ]

כל שני וחמישי אנו מקבלים חוזרים חדשים ממשרד האוצר על שינויים ועדכונים בתחום הביטוח.

ב2005 (לאחר הכרזה על ועדת בכר) הייתי בכנס מערכות מידע בשוק החיסכון הפנסיוני ואני זוכר כי המנכ"לים של בתי התוכנה הגדולים טענו שקשה ביותר לעקוב אחר כל השינויים בשוק זה ולהטמיע אותם במערכות (עד שמעדכנים, כבר נכנס חוזר חדש שסותר את הקודם). נכון לשנת 2011 – המצב לא השתנה בהרבה.

האוצר מדבר על הגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני, עדכון מחדש של עמלות הסוכנים ועמלות הייעוץ הפנסיוני בבנקים (ולא מדבר על קיומם של היועצים העצמאיים), רמיזה על אפשרות להעניק לבנקים הזדמנות לפנות למעסיקים ישירות (וכך אולי לחסל את מנהלי ההסדר), להקים מסלקה פנסיונית (שלא הוקמה עד כה, כעת בשלב עריפת הראשים וביצוע מכרז מחדש) ואופן ניהול התביעות ע"י חברות הביטוח.

באם הנך עוסק בתחום החיסכון הפנסיוני או בתחום משיק לו, בין אם בשיווק, כספים, השקעות, שירות, תפעול, מיחשוב ועוד, חווית זאת על בשרך. במאמר זה נעמוד על השינויים העיקריים שבוצעו לאחרונה והשלכותיו על העוסקים בשוק זה תוך הימור מה צופן לנו העתיד.

בחוזר האחרון של "התוכנית להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני" (11/2010), משרד האוצר רוצה לעשות סדר בשוק החיסכון הפנסיוני. משרד האוצר משמש בתפקיד הרגולטור ונוגע במספר נושאים לאור העובדה כי לאחר ועדת בכר לא הייתה הסדרה מלאה של התהליכים בשוק זה. בנוסף, חלו שינויים נוספים: הוחלט על הקלת הניוד בין המוצרים הפנסיוניים השונים, האחדת כללי המיסוי במוצרים והחלת פנסיית חובה לשכירים, שינויי החקיקה וגידול בערוצי ההפצה בתחום ולאור כל זה, נולד שוק חיסכון פנסיוני חדש בעל צרכים חדשים והתנהלות שונה מאלו שהכרנו בעבר.

משרד האוצר מגדיר 3 שחקנים מרכזיים בשוק החיסכון הפנסיוני: הלקוחות (החוסכים והמעסיקים), הגופים המנהלים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) וביניהם מפיצים (סוכני ביטוח פנסיוניים, משווקים ויועצים פנסיוניים).

משרד האוצר מבקש להסגיר את דמי הניהול במוצרים הפנסיוניים, מסביר כי יש צורך לגבות עמלות גם מההפקדה החודשית וגם מהיתרה הצבורה וכן מגביל את דמי הניהול הנגבים מהלקוחות (קביעת דמי ניהול מירביים בקופות הגמל וביטוחי המנהלים: משנת 2012-2014 – דמי ניהול של עד 1.5% מהצבירה, או דמי ניהול של עד 1.2% מהצבירה ודמי ניהול של עד 5% מההפקדה. משנת 2015 – דמי ניהול של עד 1.2% מהצבירה ועד 5% מההפקדה) – מהלך זה מקטין את רווחיות חברות הביטוח/בתי ההשקעות שקנו את קופות הגמל/קה"ש והעלו את דמי ניהול לעד 2% ללקוחות הקטנים (כ-80% מהלקוחות).

במהלך זה משרד האוצר מנסה להחיות את מוצר הגמל (שהלקוחות יותר ויותר לא מפקידים אליו בשל קבירת הכסף לגיל פרישה ואי אפשרות למשוך את הכספים שהופקדו החל מ2008 כהוני אלא אך ורק כסכום מהוון לאחר הגעה לפנסיית המטרה 4,250 ש"ח).

עם זאת מה קורה עם קרנות ההשתלמות? למה מוצר לא נכלל בשינויי דמי הניהול (מעבר לאורך חיי המוצר)? למה לא להוסיף גם גביית דמי ניהול מההפקדה? מה ההבדל בין מוצר קה"ש לגמל במרכיבי המוצר? שניהם חסכון טהור, בשניהם האוצר אמור לעודד את הההפקדות. מקרה 1 מהשטח: עצמאי עם שכר מבוטח של 20,000 ש"ח רוצה לפתוח קה"ש, מה דמי ניהול שיקבל מחברת הביטוח או בית ההשקעות? מקרה 2 מהשטח: עצמאי עם שכר של 5,000 ש"ח רוצה לפתוח קה"ש, מה דמי ניהול שיקבל? מקרה 3, לקוח עם 250,000 ש"ח קה"ש מעוניין להצטרף לקה"ש חדשה מה גובה דמי הניהול שישלם? ואם מפקיד בנוסף גם 3,000 ש"ח בחודש בהוראת קבע לקה"ש, האם דמי הניהול שלו יוזלו?

משרד האוצר מאפשר לבתי ההשקעות לשווק מוצרי ביטוח נלווים לחיסכון הפנסיוני (באמצעות בקשה לאישור) במסגרת תיקון לחוק קופות הגמל. האוצר מעוניין לקדם שילוב בין הכיסויים הביטוחיים לבין מוצרי הגמל (חסכון בלבד) – דבר שיקל על הלקוח להשוות בין המוצרים (לא כמו היום) וכן יקל על הבנקים בייעוץ פנסיוני.

דמי הניהול שיגבו מהלקוחות ע"י בתי ההשקעות/חברות הביטוח ממכירת כיסויי הביטוח המשלימים למוצרי החיסכון הפנסיוני, יהיו זהים לדמי הניהול שיגבו ממוצרי החיסכון (כמו בקרן פנסיה שגובים עמלה זהה מהחיסכון וממרכיב הביטוחים).

איסור העלאת דמי ניהול שסוכמו עם לקוח למשך 24 חודשים לפחות – לצורך מניעת מצב שבשימור לקוחות, יעניקו ללקוח הטבה רגעית ולאחר מספר חודשים יעלו לו את דמי הניהול (ללא התחייבות ארוכת טווח).

הרבה ויכוחים ודיונים אסטרטגיים החלו לאחר שהסעיף של "מתן זכות ללקוח לבחירת הסוכן" עלה לאוויר. מה המשמעות? משרד האוצר אכן מעלה כאן נקודה חשובה, האינטרסים של המעסיק שונים מהאינטרסים של עובדיו בכל הקשור לבחירת הסוכן שיסלוק את הכספים ויתן לו את השירות. המעסיק מעוניין בכמה שפחות עבודה, שקט תעשייתי שהסוכן מעניק לו לעומת העובד שמעוניין במוצר שהכי מתאים לצרכיו. מה היה קורה אם המעסיק היה משלם על חלק/כל שירותי הסליקה ו/או השירות שמקבלים עובדיו? האם היה יותר מתעניין? יחד עם זאת, יש לציין כי המעסיקים הגדולים במשק במקרים רבים מאפשרים ללקוח לבחור כל מוצר שהוא מעוניין בו כי הם עובדים עם מספר סוכנים/מנהלי הסדר ומשיגים עבור העובד תנאים מצויינים שלא היה יכול להשיגם לבד.

המשמעות היא שמנהל ההסדר, לא בהכרח, ימשיך בעתיד לספק את 2 השירותים שהיה רגיל לתת עד כה למעסיק: שירות ותפעול/סליקה. סליקת כספים תבוצע ע"י תוכנה זמנית שבתי תוכנה מפיצים אותה או תבוצע בהמשך ע"י המסלקה הפנסיונית (יקח עוד שנים) והשירות – ניתן לקבל מכל סוכן קטן אחר או יועץ פנסיוני. היום לסוכנים קטנים יש אפשרות להשתמש בשירותי תוכנה שמעניקה להם סליקה לארגון (לא חייבים להיות מנהל הסדר). מה עתיד חברות מנהלי ההסדר? מנהלי ההסדר הגדולים לא טיפשים, הם צפו זאת והחלו להערך לכך באמצעות פתיחת חברות בנות הנותנות שירותי סליקה בלבד ללא שירות, שינוי תדמית הסוכן בהפיכתו למתכנן פיננסי הוליסטי אשר ירוויח אולי קצת פחות על המוצר הפנסיוני אך ימכור פוליסות בריאות,סיעוד, פוליסות חסכון ומוצרים נוספים וכך באמצעות התמהיל המתאים, תיק הלקוח יהיה רווחי אף יותר.

לגבי טפסי השיווק הפנסיוני - כמה זמן לוקח כמשווק/סוכן/יועץ לשבת בפגישת יעוץ עם הלקוח ולמלא את כל המידע ולנתח אותו באמצעות תוכנה ייעודית לכך? לפחות שעתיים (בהנחה שממלאים את הנתונים ולא מחסירים). הלקוח מקבל 5-15 דפים שאיתם הוא חוזר הביתה (במקרה הטוב בתוך פולדר). האוצר מעוניין לפשט את כל הטפסים ולבנות מסמך אחיד לגילוי הנאות והעברת הכספים.

תשלום עמלות המפיץ – כולנו שומעים על מחאת הסוכנים בכך שפוגעים להם בעמלות. החוזר מדבר על כך שמעבר לעמלת דמי הניהול בהתאם להסכם ההפצה של הסוכן עם חברת הביטוח או בית ההשקעות, הסוכן יתוגמל בעמלת הקף שלא תעלה על 15% מסך דמי הניהול השוטפים ששילמה החברה במהלך השנה הקודמת + הגבלת עמלה של עד 2,000 ש"ח לתגמול ש"אינו כספי" (השתתתפות בהוצאות משרד,פרס,טיול ומתנה) ליעד מכירות מסויים (יעד המכירות יהיה שנתי לפחות ולא לפרק זמן קטן יותר).

עמלת הפצה אחידה ליועץ פנסיוני עבור כלל מוצרי החיסכון הפנסיוני - עד 2% מההפקדה החודשית ועד 0.2% מהיתרה הצבורה. עמלה זו הנה עמלה יפה בהנחה שקרנות הפנסיה לא ימשיכו לשווק את הקרנות ב2%+0.25% וכך אין מרווח לא לקרן פנסיה ולא ליועץ. (במצב שכזה הסוכן מקבל לפחות את עמלת ההקף בגין המוצר) בנוסף, יש לצרף את קה"ש למתכונת של 2% ו0.2% ולא להשאירה כבת יתומה בעמלת הפצה של 0.25%.

 

בחוזר בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור (03/2011) שחל החל מיום01/06/2011 , משרד האוצר מפשט את תהליך הטיפול בתביעות ובכך מבטיח את זכויותיהם של המבוטחים.

מבדיקה באתרי האינטרנט של חברות הביטוח, נראה שהם מציגים את התהליך בצורה ברורה ויפה בהתאם לחוזר. מטרת החוזר האמור היא לפשט ולייעל את הטיפול בתביעות ולהבטיח את זכויותיהם של מבוטחים.

הגוף המוסדי מחוייב לעמוד בזמנים קצובים כדלקמן:

סוג הפעולה

התקופה ע"פ החוזר

דרישה מידע ומסמכים נוספים

14 ימי עסקים

מסירת הודעה בדבר מהלך בירור התביעה ותוצאותיו

30 ימים

מסירת הודעת המשך בירור תביעה

כל 90 ימים

מסירת הודעת שינוי לגבי הקטנת תשלומים עיתיים או הפסקתם

30-60 ימים

העברת העתק מפסק דין או הסכם

14 ימי עסקים

מסירת מידע בדבר קיומה של פוליסה

14 ימי עסקים

הודעה למבוטח על דרישת תגמולי ביטוח של צד שלישי

7 ימי עסקים

מענה בכתב לפניית ציבור

30 ימים

מסירת העתקים מפוליסה או תקנון

14 ימי עסקים

מסירת העתקים מכל מסמך שעליו חתם התובע

21 ימי עסקים

לסיכום, אין ספק שמשרד האוצר, מאמין שיש צורך לשכלל את שוק הביטוח בכלל והחסכון הפנסיוני בפרט, ליצור נגישות של המידע ללקוחות, לספק ללקוחות כלים השוואתיים, להגביר את השקיפות ולהקל על הלקוחות במצב של תביעות.

אמנם נותרו עדיין סוגיות אשר טרם באו על פתרונן המלא, כדוגמת אופן פעילות המסלקה הפנסיונית, אופן התגמול לערוצי ההפצה השונים והתחרות בין ערוצי ההפצה, אולם על אף כל אלו, ניכר כי משרד האוצר מנסה להגן על זכויותיו של הלקוח ופועל על מנת לרתום את הגורמים השונים בענף למטרה זו.

על המפיצים השונים להיערך (חלקם כבר החלו) לשינויים הקיימים והעתידיים ולנתח את החולשות, החוזקות, האיומים ויש לזכור, גם את ההזדמנויות עבור כל אחד מהם.

הכותב הנו ארז בן חורין, מנכ"ל גמלה תכנון פיננסי www.gimla.info 052-3439180


קופה מרכזית לפיצויים - הסוף או ההתחלה?
מאת ארז בן חורין [ 23/05/2011 ]

בשל החוזרים והעדכונים בנוגע לקופות מרכזיות לפיצויים, להלן מידע כללי על מנת להבין את מהות הקופה ואפשרויות השימוש בה
קופת גמל אישית לפיצויים - קופת גמל בה המעביד מפקיד כספים להבטחת זכויות עובדו לפיצויי פיטורין.
הכספים בקופה רשומים על שם העובד.

קופת גמל מרכזית לפיצויים - קופת גמל בה העמית הוא המעביד, המפקיד כספים להבטחת זכויות עובדיו לפיצויי פיטורין.

הטבות מס - הפקדה לקופה מרכזית לפיצויים הינה הוצאה מוכרת למס במועד ההפקדה

הטבת המס ניתנת, למרות שהצבירה טרם שולמה בפועל כפיצויים לעובדים

אפשרות להפקיד עד 31.12.2010 בלבד ובתנאים הבאים:

• רק מעביד שהיה עמית בדצמבר 2007 – מעביד חדש אינו יכול להצטרף לקופה
• רק בגין עובדים שהיו מבוטחים בדצמבר 2007
• אין אפשרות להפריש בגין עובדים שהתחילו לעבוד אצל מעסיק לאחר 1.1.08
• משיכת כספים – ניתן לבצע עבור כל עובד ללא קשר למועד תחילת עבודה
המעסיק יכול, בכל רגע נתון, להעביר את הקופה המרכזית לפיצויים מחברה מנהלת אחת לאחרת ללא קנסות או שינוי הותק המקורי.

מעסיק רשאי לגשת לפקיד שומה ולבקש פירוק קופה מרכזית פיצויים והעברתם לקופות אישיות לפיצויים:

בבקשה המוגשת לפקיד שומה יש לציין את הפרטים הבאים:

• פרטי הקופה המרכזית לפיצויים ממנה יועברו הכספים
• שמות העובדים בגינם מועברים הכספים
• פרטי חשבונות העובדים בקופות הגמל אליהן מועבר הכסף
• הסכומים המועברים לכל חשבון וחשבון
המעסיק יצרף לבקשה, אישור מרו"ח, לליווי ופיקוח תהליך העברה מהמרכזית לאישית

לרוב, פקיד השומה יאשר העברת הסכומים עד לסכום חבות הפיצויים במועד ביצוע ההעברה ולא מעבר לכך - היינו, וותק * שכר קובע לפיצויים בניכוי כספים בקופה האישית. היתרה תמוסה בהתאם להחלטת פקיד שומה.

העברה מקופה מרכזית לקופה אישית ע"ש העובד, מאפשרת לעובד לבצע בקלות בעת פרישתו: רצף קצבה, רצף פיצויים על כספי הפיצויים הצבורים כמו כן, תינתן אפשרות לעובד להקטין ו/או להיות פטור מתשלום מס שיידרש לשלם על כספי הפיצויים שיקבל בעת פרישתו.

בפני המעסיקים עומדות כיום מספר אפשרויות:
• משיכה מהקופה בגין תשלום פיצויי פיטורין לעובדים - עד לאיפוסה וסגירתה. כנראה כי רוב המעסיקים יבצעו זאת.
• פנייה לרשות המסים בבקשת פירוק קופת הפיצויים וסגירתה תוך פתיחת קופות אישיות לעובדים. אם תיוותר יתרה בקופה, ניתן לפנות לבית הדין לעבודה לשם קבלת הכספים. יש לזכור, כי כספים אלה ימוסו בשיעור של עד 40% לפי החלטתו של פקיד השומה.
• פתיחת קופות אישיות לפיצויים לגבי הכספים החדשים על שם העובדים ולהפקיד שם את הכספים המיועדים לתשלום פיצויים.
הפקדת כספי הפיצויים במוצרים פנסיוניים קיימים של העובדים (קרן פנסיה, קופת גמל, או ביטוח מנהלים).
חשוב לציין, כי חשוב להתייעץ עם יועץ פנסיוני או איש מקצוע טרם ביצוע כל פעולה משום שכל פעולה שתבצעו כמעסיקים הנה חד כיוונית ולא ניתן לחזור בה.

בהצלחה,

הכותב הנו ארז בן חורין, מנכ"ל גמלה תכנון פיננסי www.gimla.info 052-3439180


יעוץ פנסיוני - למה לשלם כשאפשר בחינם?
מאת ארז בן חורין [ 27/03/2011 ]

בחיים כמו בחיים, אנו רגילים לקבל הכל בחינם או לפחות בזול מאוד.

אנו רוכשים יחידות נופש באירוע השקה ולאחר מכן, אנו מגלים כי מה שהובטח לנו אינו בדיוק מה שציפינו.

אנו רוכשים בסופרמרקט גבינה לבנה במחיר מוזל ולאחר מכן, אנו מגלים כי תאריך פקיעת התוקף הוא בעוד יומיים.

אנו רוכשים טלפון נייד מתאילנד במחיר מצחיק, ואז מגלים שאינו פועל לאחר חודש אחד.

כשאנו מעוניינים לרכוש מחשב חדש, ברשותנו מספר פרמטרים לבחון: מחיר, גודל זיכרון, גודל מסך, סוג מעבד, משך אחריות, אורך חיי סוללה ועוד. הפערים בין חנויות המחשבים (והאינטרנט) השונות יכולים להגיע למאות שקלים...

בממוצע, אנו משקיעים כ-14 ימים בבדיקות שונות טרם הרכישה ורק לאחר מכן מקבלים החלטה חיובית.

כמה זמן אנו משקיעים בבדיקת התנאים הסוציאליים מטעם המעסיק כדוגמת ביטוח מנהלים,קרן פנסיה,קרן השתלמות?

אנו חושבים כי המוצרים הפנסיוניים הנם מוצרי מדף, אשר ביניהם אין הבדל מהותי ואנו לעולם לא נבין בכך ולכן למה לנסות ללמוד....?

אם ברשותינו קופת גמל בסך 1,000,000 ש"ח, נשלם כל שנה עמלה שנעה בין 5,000 ש"ח ל-20,000 ש"ח במסגרת דמי הניהול. האם חשובה גובה העמלה?

האם העמלה הנה המרכיב היחידי החשוב לנו או חשוב לנו גם השירות לאורך זמן, התאמת המסלולים הביטוחיים במוצרים הפנסיוניים, התאמת מסלולי ההשקעות (שירות שיכול לחסוך לנו לא מעט כסף) ושירות זמין ונגיש?

לא משנה באיזה חלופה תבחרו, מומלץ לכם להיעזר באיש מקצוע ולא להסתמך רק על הקרוב משפחה שהיה פעם מנהל סניף בנק.

בדקו היטב את כל הנתונים וזכרו לקחת אחריות על החסכון הפנסיוני שלכם.


 
 
 
חדשות
ברוכים הבאים לאתר גמלה שירותי יעוץ פנסיוני.
אתם מוזמנים לקבל מידע באתר אודות ...
[לידיעה המלאה]
''למה לשלם כשאפשר בחינם?'' 03-2011
התפרסם מאמר של מנכ"ל המשרד "יעוץ פנסיוני, למה לשלם כשאפשר בחינם?" לצפייה יש ...
[לידיעה המלאה]
תגובתו של מנכ''ל המשרד במגזין עדיף 04-2011
תגובתו של מנכ''ל המשרד במגזין עדיף 04-2011
[לידיעה המלאה]
 

תכנון פיננסי פרישה שירותי תכנון פיננסי לקוחותינו ממליצים הזמנת פגישת תכנון פיננסי